מה זה בעצם ולמה זה חשוב? המונח שימושיות בהקשר של אינטרנט מדבר על הפיכת חווית הגולש לנעימה יותר כאשר החשיבה היא עליו. במאמר מתוארים שיטות להגדלת השימושיות באתר
מה זה שימושיות ומדוע זה חשוב
המונח שימושיות בהקשר של אינטרנט מדבר על הפיכת חווית הגולש לנעימה יותר כאשר החשיבה היא עליו. כמה פעמים נתקלנו במצב מסוים שבו חשבנו "מי החכם שעשה את זה דווקא ככה ולא יותר נוח לשימוש?" וזה בדיוק הרעיון, להפוך את הגלישה לפשוטה יותר.
שימושיות- usibility- מוגדרת על ידי הקלות של המשתמשים לנווט ולהשתמש בממשק מסויים.
שימושיות מושגת על ידי עיצוב ממוקד משתמש ובוחנת את הצלחת המשתמש להשיג את מטרתו.
מונח ממשפחת ה usibility הוא CHI- computer human interaction והוא למעשה תחום החוקר את הקשר בין האדם למחשב כאשר המטרה היא להפוך את הממשקים לידידותיים יותר ומאיימים פחות.
כאשר גולש מגיע לאתר עמוס או לא ברור שלא מובן לו מה הוא אמור לעשות הוא פשוט נוטש אותו וההוכחה לכך היא כי הסטטיסטיקה מראה כי גולש נמצא בממוצע כ-8 שניות ולכן חשוב למקד את הגולש על ידי הצגת המרכיבים של האתר בצורה שמצד אחד מראה את הדגשים שאנחנו מעוניינים להעביר ויחד עם זה לא ליצור עומס כמו שנאמר בפרסומת מורכת less is more.
חשוב להגדיר קודם כל מה מטרת האתר ולפעול בהתאם כי קונספט של אתר שאמור לשמש כחנות למכירת מוצרים שונה מקונספט של עמותה שמטרתה לתת מידע לציבור בנושא מסוים, מאתר תדמית שמטרתו להשיג את מספר הטלפון של הגולש כדי שאיש המכירות של האתר ימכור לו מוצר או שירות, מאתר שאמור להציג חזית שיווקית ייצוגית של חברה וכדומה, ולזה השלכה על הצבעים, מבנה האתר, מיקום פריטים וכן הלאה.
אם נתאים את עצמנו לגולש ולא להיפך נדע לאזן את הסטטיסטיקה לטובתנו כלומר אם גולש מחפש מידע בנושא חתונה מאחר והוא עומד להתחתן ובאתר מסוים יופיע במיקוד נאה ויחסית בולט:
10 הטיפים לארגון חתונה
סיכוי גדול שהדרך לדפים אחרים באתר מתקצרת משמעותית מכיוון שיש בדיוק מידע שמעניין אותו.
אם גולש נכנס לאתר כלשהו והחוויה שלו הייתה רעה יכול להיות שבדף 173 אכן יש את המידע הרלוונטי אבל הוא לא יגיע אפילו לדף השני לדוגמא- הרבה בעלי עסקים מעדיפים שבאתר החדש שלהם תהיה מוזיקה כי זה נחמד, אבל השאלה היא למה לכפות על הגולש מוזיקה במקום לתת לו את האופציה להפעיל אותה, במקרה כזה אם גולש נכנס לאתר בלילה ופתאום מופעלת מוזיקה קולנית הוא מהר יסגור את האתר ואפילו לא יחפש את כפתור ההשתק מאחר ובטח לא ירצה להעיר את הילדים שנרדמו סוף סוף.
אחת הדרכים לבדיקת שימושיות בבית היא לעשות פחות או יותר מה שעושים במעבדת שימושיות (רק בלי מצלמות, בוחנים, יצירת סביבה של מעבדה, מדידת תנועות עיניים וכן הלאה) צפו במספר אנשים שמשתמשים באתר שלכם ובדקו את זמן התגובה שלהם, האם הוא הגיוני?
אם 30%-40% מתקשים להתמצא סביר להניח שיש בו בעיה ולעולם אל תניחו שמה שברור לכם ברור לאחרים תופעה בשם חשיבה אגוצנטרית.
שימושיות היא גם ברמה הטקסטואלית- למשל אם אני רוצה לספר על החברה שלי שמשווקת חבילות נופש לא יהיה נכון לכתוב אודות החברה ככפתור אחד בתפריט ומי אנחנו ככפתור אחר…. אף אחד לא יבין את ההבדל. טעות נוספת תהיה למקם את המידע הזה בחזית האתר, פחות יעניין את הגולש אם העסק שלי קיים 10 שנים או 5 שנים ואם אני יושב בתל אביב או גבעתיים, בטח שלא בעידן הזה של האינטרנט ולכן התוכן הראשוני אמור להיות הדבר החשוב ביותר. נקודה זו חשובה להבנה מהסיבה שעולם האינטרנט עובר לתוכן, גולשים היום מתחילים יותר ויותר לצרוך תוכן.
שימושיות מתייחסת גם לתחום שלא כל כך נותנים לו קרדיט בארץ שהוא תאימות לכל סוג של דפדפן. תחת כל סוג של רזולוציה ובכל סוג של אלמנט מיחשובי (ממחשב נייח ועד סלולר) ניתן לראות כי רוב האתרים כיום בארץ אינם תואמים בצורה מלאה לדפדפן הנפוץ אחרי internet explorer והוא דפדפן firefox כאשר דווקא אנשים עם פתיחות טכנולוגית גולשים בו (כנ"ל לגבי דפדפים אחרים) מאחר והוא פשוט עובד לפי סטנדרטים הרבה יותר גבוהים ותומך הרבה יותר בטכנולוגית קוד פתוח.
חשוב לחשוב עליהם ולא להעניש אותם בגלל שהם לא משתמשים באותו דפדפן כמו בבית שלנו.
זה מאפשר לנו גם לשים לב לגולשים עם בעיות בראיה שאינם רואים תמונות ומשתמשים במכשירים מיוחדים שמגדילים בעשרות או מאות אחוזים את הפונטים והאייקונים, אוכלוסיה כזאת תעדיף לגלוש דרך firefox מאחר וניתן פשוט לנטרל דרכו עיצוב (ביטול CSS).
יחד עם זה האתר צריך להיות פרוס לפני הגולש על פני כל המסך על ידי חיתוך פרופורציונלי שוב עם עבודה נכונה ומאוד סיזיפית בקובץ CSS כלומר שהוא לא יתמוך רק באתרים עם רזולוציה בגודל ספיציפי.
מצורפת דוגמא טובה
אודות המחבר
